מאמרים

גשם של יום שישי
בוקר,

יום שישי 13 נובמבר, 2009 ירד קצת גשם.

גשם נעים שמזכיר לי שעכשיו אמור להיות חורף...

טיפות קטנות מלטפות את החלון, זולגות כמו דמעות קטנות של אושר לתוך האדמה הצמאה.
מי יודע מה זה להיות צמא...

צימאון למים, למגע, לאהבה, לשלווה, לאחדות, לכסף, לעשייה, לחלומות, לבריאות.

צימאון עד כאב.

כאב שעובר כששותים מים, כמו האדמה הסדוקה.

צימאון עד כאב לשיחרור.

צימאון לאחדות.

צימאון לתנועה, החיים הם תזוזה.

מעניין אותי לדעת איך הגשם יודע מתי לרדת?

נראה שהגשם פשוט יודע מתי מגיע הזמן שלו לרדת, זה נראה לי מאוד מאוחר, כמעט דצמבר, אבל זה הזמן, הזמן שלו!!!

הזמן שלו להשקות אותנו, הזמן שלנו לשתות את מי השמיים.

הזמן שלו.

הוא לא מתייחס לשנת בצורת, לא מתייחס ל-נו כבר, בלי יחס מיוחד לאין מים בכינרת...

כמו הגשם שלא שואל מתי, יש כאלה שאומרים שכך גם אנחנו.

הזמן שלנו לעשות דברים, ברגע המתאים בדיוק לנו, גם אם זה נראה מאוחר או מוקדם.

יש כאלה שפשוט יודעים שזה הזמן הנכון, כמו הגשם, בלי לשפוט פשוט מגיע שהוא מגיע...

משהו יגיד לך שזה הרגע, הרגע הנכון, הכי פשוט.

אי אפשר להתנגד לטבע, למהות שלנו, לאמת שלנו, לטבע שלנו.

כמו שהגשם פשוט יודע מתי לרדת, הפרח יודע מתי הזמן לצמוח, הזרע יודע מתי הגיע הזמן להנביט שורש והעץ יודע מתי הפרי מוכן.

אני יודעת, ואם אני לא יודעת שאני יודעת, יש אין סוף סימנים שמגלים באמצע הדרך, רק לשים לב למה שהטבע שלנו נותן לנו.

מעניין אם אתה חושב אם הפרח יודע שהוא תלוי בגשם, ואם הזרע מודע לעתיד שלו להיות עץ ענק.

או אולי הוא רק יודע שהוא זרע קטן ואין לו מושג שהוא עץ ענק עתיד להיות.

מעניין...

מעניין אם אתה יודע שאתה זרע עכשיו, ואיזה עץ תיהיה בעזרת כוחות הטבע?

אתה יודע איזה עץ תיהיה? אתה יודע איזה זרע אתה?

איזה פרי יניב העץ שאתה?

מעניין..., אני סקרנית לדעת.

איזה פירות ועלים יהיו לי, איזה ענפים ועלים יהיו לי לחסות ולהגן על חברי הפרחים שאוהבים צל?

איזה פירות ועלים יהיו לך? איזה ענפים ועלים יהיו לך לחסות ולהגן על חבריך הפרחים? הנעימים והאהובים?

מעניין אותי מי העץ שמחסה עלי עכשיו, מעניין אם יש כאלה שמעניין אותם מי מחסה עליהם עכשיו.

מי מגן ואוהב אותו, מי שומר עליו מחום, קור, שמש וגשם?

מי העץ שמגן עליך?

האם אתה פרח, עשב שוטה או עץ? יכול להיות שכולנו בשלבים שונים.

כולנו היינו הכל, מהכל ועכשיו נותר לנו לבחור.

אני לא בטוחה שהזרע יודע איזה עץ הוא יהיה, או, אם הוא יהיה פרח או עשב שוטה, הוא פשוט יודע שהוא, כמו שהוא, מושלם.

פשוט שלם.

מושלם כמו שהוא, מקבל את עצמו.

הוא בדיוק בזמן הנכון, במקום הנכון, הזמן לפתח שורשים ולגלות מה הוא עתיד להיות.

בזכות הגשם הזה, שלא תלוי בדבר.

הגשם הזה שנותן לו מזון ואדמה רכה לגדול בה, ולהיות כל מה שטמון בזרע הזה, יתקבל

מושלם כמו שהוא.

לפעמיים פשוט יודעים, אין צורך בהסברים, זה פשוט נכון.

פשוט נכון לעזוב, או, פשוט נכון להישאר.

פשוט להיות גשם, עץ, זרע, אני ,אתה, את... ולגלות שלכולנו יש זמן משלנו שלא תלוי בדבר אלא רק בידיעה שהגיע הזמן.

תחושת בטן כזאת, האזנה פנימית, סימנים מזדמנים.

שבת שלום,

מיטל פולג

www.mpnlp.com

0545668878

סוד הקסם שבמחשבה!

©כל הזכויות שמורות למיטל פולג. 13.11.2009©

חזרה לדף הבית

חזרה לכל תקצירי המאמרים